צמחי מרפא הם מתנה מהטבע לבריאות שלמה

צמחי מרפא הם מתנה מהטבע. הטבע מעניק לנו מגוון ענק של צמחים המשמשים אותנו כמזון או כתוסף תזונה במטרה לאזן ולטפל בתופעות בריאותיות שונות.
האם כדאי להיות המטפל של עצמך? האם מספיק להתיעץ עם "דר' גוגל" האם הוא משמש כתחליף נכון להרבליסט – מומחה לרפואת הצמחים? תשובות לכך ולשאלות נוספות בהמשך המאמר.

קצת היסטוריה

הצמחים שימשו למטרות רפואיות בתקופות עתיקות, צמחי המרפא היו הכלים היחידים בתוך ארגז הכלים של הרופא/המרפא. כתבי פפירוס סיניים ומצריים עתיקים מתארים שימושים רפואיים כבר 3000 לפני ספירה. תרבויות שונות כמו האינדיאנית , השתמשו בצמחי מרפא בטכסי הריפוי שלהם, בעוד שאחרים פיתחו תורות רפואיות מסורתיות, כגון, הרפואה ההודית המסורתית האיורוודה או רפואה הסינית המסורתית, חוקרים גילו כי אנשים בחלקים שונים של העולם השתמשו בצמחים זהים או דומים לאותן מטרות מבלי האפשרות לתקשר זה עם זה.
במאה ה – 19, כאשר האנליזה כימית הפכה לזמינה, מדענים החלו לחלץ ולשנות את החומרים הפעילים מצמחים. מאוחר יותר, כימאים ייצרו גרסאות משלהם של תרכובות צמחיות. לאורך זמן, השימוש בתרכובות צמחיות מסורתיות ירד לטובת תרופות כימיות, אך יחד עם זאת, הרבה מאוד תרופות הוכנו מחומרים פעילים שבודדו מצמחי מרפא למשל תרופה להפרעות קצב הלב שהוכנה מחומרים פעילים מצמח ה- Digitalisהאצבעונית (צמח אסור לשימוש ולשיווק) או האספירין, שנוצר לראשונה מקליפת הערבה הלבנה  .Salix alba

האם "טבעי" זה תמיד נכון ובריא?

בשנים האחרונות עם המודעות העולה, החשיפה הענקית למידע זמין הרצון לחזור ל"טבעי", לטבע, למקורות, וחיפוש חלופה/אלטרנטיבה לתרופות ולרפואה הקונבנציונלית יש עליה בשימוש בחומרים טבעיים כמו צמחי מרפא לאיזון וריפוי הגוף.
צמחי מרפא כשמם כן הם, מרפאים. הם מכילים חומרים פעילים רבים המשפיעים על תהליכים ומערכות שונות בגופנו. לצמחי מרפא יכולת איזון של הגוף. בדרך כלל, הם לא נוגעים במקום אחד, הצמחים מעצימים פעולות של המערכות בגופנו. הם לא עוצרים פעולות בגוף ולא מחליפים פעולות שונות בגוף ולכן לא מנוונים מערכות, אלא מייטיבים את פעילותן. למשל, צמח האסטרגלוס מעצים את פעילות מערכת החיסון כדי לעזור לגוף להתגבר על מחלות שונות. הצמח פועל ברבדים שונים למשל, דרך מערכת העיכול, דרך שיפור זרימת הדם וישירות על מערכת החיסון.
צמחי המרפא, כאמור, מכילים חומרים פעילים רבים. ניתן לבודד חומרים פעילים מסויימים, כמו בתעשיית התרופות, השימוש בפורמולה, בהרכב של מספר צמחים, יוצר השפעה ההדדית בין הצמחים, השפעה מאזנת ומעצימה, סינרגטית בין כל החומרים ובעלת פעילות רחבת טווח.
כשהראש כואב, הכאב נוצר לאו דווקא בנקודה הכואבת, הכאב הוא רק הסימפטום, ההתבטאות שמשהו בגוף לא מתפקד כראוי. הכאב יכול להיות מחוסר איזון במערכת ההורמונלית, ממערכת עיכול בעייתית, ממערכת נשימה חלשה, ממערכת עצבים מתוחה ועוד ועוד. ברפואת הצמחים המטפל ירצה לגעת בשלם להכין פורמולת צמחים שתאזן את הגוף ולא תטפל בכאב הנקודתי הסימפטומתי טיפול שעלול לטשטש את הבעיה האמיתית.
ברפואת הצמחים נהוג להשתמש בצמח השלם או בחלקיו השונים, בשורש, בעלים, בפרחים, בפירות, בגזע העץ ובשרף. יתכן וכל חלק בצמח יכוון לשימוש למטרה שונה למשל השימוש בצמח שן הארי taraxacum מתחלק ל שן ארי עלים הידוע בספרות המקצועית כמשתן לעומת השימוש בשורש שיכול להתאים לטיפול בליקויים שונים בתפקודי כיס מרה וכבד.

מדוע חשוב להעזר בהרבליסט/ית לפני נטילת צמחי מרפא?

השילוב הבעייתי ולעיתים אף מסוכן, של המידע הרב הנמצא ברשת והאמונה הרווחת שטבעי זה גם בריא ונטול סכנות, מביא הרבה אנשים להאמין שהם יכולים לטפל בעצמם והם מסוגלים לראות את התמונה הכוללת בנטילת צמחי מרפא ותוספי תזונה.
בשימוש נכון, צמחי מרפא יכולים לסייע בטיפול במגוון מצבים, אך ההנחה כי צמחי מרפא הם "טבעיים", ולכן הם בטוחים אינה נכונה.
צמחי מרפא עשויים לגרום לתגובות שהרבליסט מודע להם ויוכל לידע את המטופל, כמו אלרגיות, תופעות עיכוליות שונות או אינטראקציה בעייתית עם תרופות קונבנציונליות, חלק מהצמחים יכולים להיות רעילים בשימוש מוטעה ובמינונים גבוהים. ולכן חשוב שאיש מקצוע ירכיב פורמולה מאוזנת מכמה צמחי מרפא וינחה את המטופל כמה, איך ומתי ליטול את הפורמלה.
לדוגמא, אחד הצמחים הידועים והמקובלים יותר ברפואת הצמחים שאנשים נוטלים אותו ללא השגחת הרבליסט, הוא הגינקו בילובה Ginkgo biloba זה צמח שהיה בשימוש ברפואה המסורתית לטיפול בהפרעות במחזור הדם ולשפר זיכרון. מחקרי מעבדה הראו כי גינקו משפר את זרימת הדם על ידי הרחבת כלי הדם והפחתת הדביקות של טסיות דם. באותה מידה, זה אומר שגינקו עלול להגביר זרימת הדם יתר על המידה ואת ההשפעה של תרופות מדלילי דם דבר שהמטפל חייב להיות מודע לו.
מי צריך להזהר יותר?
נשים בהריון – עדיף להימנע מנטילת צמחי מרפא כלשהן במהלך ההריון, במיוחד בשליש הראשון, ישנם צמחים שניתן ליטול אותם אולם השגחת מטפל חשובה כדי לדעת אילו צמחים ובאיזה מינון. לדוגמא הנענע נחשבת לעשב תיבול תמים, היא נהדרת כחליטה או כתוספת לכוס תה, אבל במינון גבוהה יכולה להזיק להריון.
נשים מניקות – עדיף להמעיט בנטילת צמחי מרפא במהלך ההנקה. ישנם צמחים הבטוחים לשימוש בשלב זה, אך רצוי להתיעץ עם הרבליסט/ית. קימים מספר צמחי מרפא הידועים בספרות המקצועית כמיטיבים עם ההנקה על ידי הגברת ייצור מחלב לדוגמא החילבה Trigonella או השומר Foeniculum.
תינוקות וילדים – השימוש בצמחי מרפא לתינוקות וילדים שונה מהשימוש למבוגרים. בסוג הפורמולות, בהרכב הצמחי ובמינון. צמחים הבטוחים לשימוש למבוגרים לא בהכריח נכונים לילדים.
פורמט השימוש המקובל לילדים הוא הסירופ, שילוב של מיצוי נוזלי, צמחי וממתיק למיסוך ושיפור הטעם.
מחלות כרוניות – תרופות רבות למחלות כרוניות עוצרות פעילות מסויימת של הגוף לדוגמא. במחלות אוטואמוניות (תאי מערכת החיסון תוקפים תאים ורקמות של הגוף עצמו במקום לתקוף פולשים חיצוניים) אחד הטיפולים המקובלים ברפואה הקונבנציונלית הוא דיכוי מערכת החיסון. ולכן בזמן טיפול צמחי, במקביל לטיפול תרופתי, יש להזהר עם צמחים שעושים את הפעולה ההפוכה, כלומר המרצת מערכת החיסון.
צעירי הגיל השלישי – הרגישות הרבה של אוכלוסיה זו בתוספת המחלות הכרוניות המצטברות עם השנים מצריכה טיפול זהיר ומבוקר עם הצמחי מרפא.

איך,מתי וכמה לוקחים?

ההנחיה בדרך כלל, לקחת צמחי מרפא, חצי שעה לפני האוכל או שעתיים אחרי האוכל. אולם, יש מצבים וצמחים מסוימים, שצריך ליטול אותם עם האוכל. זמני הנטילה והמינונים נירשמים בברור על הבקבוק או הצנצנת של ההרכב.
דוגמאות לאפשרויות ההכנה:
פורמולה נוזלי – תערובת של מספר טינקטורות (מיצוי במים ואלכוהול של צמחים)
כמוסות – תערובת של מספר צמחי מרפא הממוצים במיצוי יבש ומקופסלים בכמוסה.
חליטות – השרייה במים רותחים של צמח או מספר צמחים מיובשים.
סירופ – משמש בעיקר לטיפול בתינוקים וילדים. הוספה של ממתיק וממסך טעם, לפורמולה הנוזלית (לטינקטורה).
קרם – אפלקציה חיצונית העשויה מתערובת נוזלים ושמנים עם חומר מתחלב בתוספת מיצויי צמחים ושמנים.